חוק הגנת הדייר: למה חוזי-שכירות מציינים שהוא לא חל?

סקירה מלאה של המצב החוקי מחוק הגנת הדייר ועד לחוק שכירות הוגנת החל היום. מהרקע לחקיקה, גלגוליה השונים וכלה בסיבה שהיא כבר לא רלוונטית

חוק הגנת הדייר: למה חוזי-שכירות מציינים שהוא לא חל?

לפני שנצלול להסבר המורחב, נתחיל מהסוף: חוק הגנת הדייר נועד להסדיר את מערכת היחסים החוזית בין משכיר דירת-מגורים או בית-עסק לדייר מוגן. בין היתר, החוק מגביל בעלי-נכסים לפנות דייר מוגן או להעלות את דמי-השכירות.

בגלל המגבלות הנ"ל, לבעלי-נכסים יש אינטרס מובהק להבהיר כמה שרק ניתן כי חוק הגנת הדייר לא חל על חוזה השכירות. יחד עם זאת חשוב להכיר שדיירים שנחשבים למוגנים לפי הוראות החוק, ייהנו ממנו למרות כול קביעה חוזית אחרת. כך שאם שוכר נחשב לדייר מוגן לפי החוק, הוא עדיין יהנה מהטבות החוק, תהא לשון החוזה אשר תהא.

הרקע לחקיקת חוק הגנת הדייר

מדובר בגלגול של חקיקה מנדטורית משנות ה-30 של המאה הקודמת, אשר הגיעה בעקבות שני שינויים גלובאליים משמעותיים: ראשית, מלחמות העולם (הראשונה והשנייה) גררו הפסקת בניית נכסים למגורים ולבתי-עסק; במקביל, החלה עלייה מאסיבית של עולים חדשים לישראל. פועל יוצא, הייתה יותר אוכלוסייה מנכסים ונוצרה מצוקת דיור קשה.

מי שבחר לעשות מהלימון לימונדה הם בעלי-הנכסים. אלו קפצו על הפער בין הביקוש להיצע והעלו את מחירי נכסיהם באופן משמעותי ונהגו בהם ביד רמה. מי שלא נכנע למחירי הדירות המאמירים, מצא עצמו מפונה מדירה אחת לאחרת בקלות.

המנדט הבריטי ששלט בארץ באותה העת רצה למגר את התופעה וחוקק את "פקודת בעלי הבתים והדיירים (הוצאה מדירה והגבלת שכר דירה), 1934". שמה של הפקודה מדבר בעד עצמו. ואכן, שתי קביעותיה המרכזיות הן הגבלת היכולת של בעלים להוציא דייר מנכס; והגבלת שכר הדירה שניתן לגבות מדיירים.

כך למשל, סעיף 4(1) לפקודה קובע כי "שום בית משפט או שופט או פקיד הוצאה לפועל לא יתנו פסק דין או צו להוצאתו של דייר מדירתו למרות שתם מועד השכירות של אותו דייר", אלא בתנאים מיוחדים (כגון אי-תשלום דמי-שכירות; הפרת חוזה השכירות; גרימת נזק במזיד לדירה; ועוד). ועל שכר-הדירה, נכתב פרק שלם שדן בשכר-דירה מקסימלי לפי סוג הנכס.

עם הקמת המדינה, המחוקק הישראלי ירש את הפקודה ואף הקנה לה נוסח כחול לבן. ראשיתו בחוק הגנת הדייר, התשי"ד-1954 וסופו ב"חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972".

עיקרי חוק הגנת הדייר ולמה משכירים דואגים לציין שאינו חל?

ראשית, החוק יצר רשימת דיירים אשר ייחשבו דיירים מוגנים. למשל, דייר ש: שילם דמי-מפתח; לא שילם דמי-מפתח אך נכנס לדירה לפני שנת 1940; היה זכאי להחזיק בנכס עד ליום 20.8.1968 ובחוזה השכירות לא צוין מפורשות כי החוק אינו חל עליו; נכנס לנכס אחרי 20.8.1968 אך נקבע בחוזה השכירות שהחוק חל עליו; "דייר ממשיך" – קרי, בן-משפחה שזכויות הדייר המוגן המקורי הועברו אליו; ועוד. היום כמעט ואין דיירים מוגנים "מקוריים", אלא לרוב דיירים ממשיכים.

שנית ובדומה לקודמיו, גם חוק הגנת הדייר מגביל את בעל הנכס להוציא ממנו את מי שנחשב דייר מוגן. כך למשל, החוק קובע כי למרות כל קביעה חוזית אחרת, לא ניתן לפנות דייר מוגן מן הנכס אלא בקרות אחד מהאירועים המפורטים בסעיף 131 לחוק. למשל: אם הדייר לא שילם דמי-שכירות; הדייר לא קיים תנאי מחוזה השכירות אשר מקים עילת-תביעה לפינוי; הזיק נזק ניכר לנכס במעשה זדון בעצמו או באמצעות אחרים; נוהג להטריד ולהרגיז את שכניו כ"דרך חיים"; ועוד. הגבלת הפינוי של דייר מוגן היא קשיחה מאוד. אפילו בעל נכס המעוניין לפנות את הדייר מן הנכס לטובת צרכיו, מחויב להודיע לדייר בכתב על נכונותו להעמיד לדייר דיור חלוף. כן, החוק גם קובע תקרה לדמי-השכירות שניתן לגבות מדייר בבית-מגורים ובבית-עסק, לפי מאפייני הנכס.

כבר כאן די ברור מדוע כמעט כל חוזה שכירות מציין שחוק הגנת הדייר לא יחול על הוראותיו. שכן, לדייר מוגן יש זכויות עודפות שאין לדייר "רגיל". ומשכירים רוצים להסיר כל ספק שזכויות השוכר החדש שלהם מוגבלות למציאות "לבר-מוגנת". כמובן שאם השוכר הספציפי קולע להגדרת "דייר מוגן", הוראה השוללת את תחולת הוראות החוק לא תסייע למשכיר. אך כמעט ולא נותרו דיירים שכאלה ומשכירים שוללים את תחולת הוראות החוק כעניין שגרתי שהם בעצמם לפעמים לא יודעים למה.

חוסר הרלוונטיות של החוק למציאות החדשה

אין ספק שבמריצת השנים, המציאות הכלכלית והמשפטית השתנתה. היצע הדירות גדל; הדיירים כבר לא היו "דיירים במצוקה" כפי שהיו הדיירים המוגנים בקום המדינה; ובעלי-הנכסים לא היו אותם "גבירים אימתניים" שכל הונם מרוכז בנדל"ן, אלא מחזיקים באפיקי הון מגוונים. בנוסף, בשנות ה-90 נחקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אשר קבע שהזכות לקניין היא זכות חוקתית רמת-מעלה.

שילוב הנתונים יחד עם המעמד החדש של זכות הקניין, טשטשו את הלגיטימציה לפגיעה בזכות הקניין של בעלי הנכסים על-ידי זכויות-יתר לשוכרים. השינוי הורגש גם בבתי-המשפט. אלו ציינו למכביר את הנחיצות הפוחתת של חוק הגנת הדייר; צמצמו את היקפו באופן ניכר; ואף קראו לא אחת לביטולו בטענה שהמניעים לחקיקתו כבר אינם רלוונטיים.

עם זאת, יש הטוענים שמצוקת הדיור לא נעלמה אלא רק שינתה את פניה שהפכו למחירי-דיור מופקעים שאינם נחסמים באמצעות מחיר-תקרה רגולטורי. אמנם, נוסדו חוקים לאיזון מעמדם של השוכרים מול המשכירים והממשלה יזמה פרויקטים נדל"ניים שונים. אך דיירים עדיין נאלצים לשלם מחירים גבוהים בעבור דירות שפעמים רבות רחוקות מלהצדיקם; ושוק הדיור הפך לסמל ליוקר המחיה הישראלי.

רוחות (חלשים) של שינוי: המחאה החברתית וחוק השכירות ההוגנת

בשנת 2011, פרצה "המחאה החברתית" הידועה גם כ"מחאת המיליון". עיקרה במצבו העגום של שוק הדיור הישראלי והשכירות בפרט. כמיליון תושבי-ישראל יצאו לרחובות תל-אביב, הקימו אוהלים והשמיעו קול זועק כדי לעורר את השלטון. בעקבות המחאה, הקים ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו את וועדת טרכטנברג. וועדה בת 14 אנשי-ציבור שמטרתה לבחון היבטים של יוקר מחיה ומתן פתרונות לצמצומו. בספטמבר 2011, כנסת ישראל אישרה חלק ממסקנות הוועדה. בנוגע לשוק הדיור, אושרו הקלות מס לזכאים והכבדות מס לבעלי נכסים מרובים.

כ-4 שנים לאחר מכן – וכפרי נוסף של המחאה – הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לתיקון חוק השכירות והשאילה התשל"א-1971. מטרת התיקון הייתה לעדכן את החוק הישן ולהטות את הכף לטובת זכויות השוכר. הליך האישור דשדש בהתאמה לדשדוש היציבות השלטונית, אך בקיץ 2017 החוק אושר ונכנס לתוקף. רבים מכנים את התיקון כ"חוק השכירות ההוגנת", על אף שאינו חוק נפרד אלא תיקון לחוק. בין חידושי החוק: החובה לערוך הסכם שכירות בכתב; פירוט ההוראות שחייבות להופיע בהסכם; הגבלת גובה הערבונות שמשכיר רשאי לדרוש; דיוק הליקויים שבאחריות כל אחד מהצדדים לחוזה; ועוד.

הכרה של הוראות החוק היא קריטית לבעלי-נכסים ולשוכרים במידה שווה. למעבר למדריך למשכיר ולשוכר בראי חוק השכירות ההוגנת.

הגשת תביעה קטנההחל מ- 299 ש"ח

הגשת תביעה קטנה מחשבון עלות הגשת תביעה

אולי יעניין אותך גם .

דחיית מועדים בעקבות חרבות ברזל: חקיקת בזק שעוד מתגבשת

נוצר בתאריך: 26/10/2023

ביום 19.10.2023 אושר חוק דחיית מועדי תשלום של חוזים, פסקי-דין ותשלומי חובה לרשויות. מי זכאי לדחיית מועד? כמה זמן הדחיי..

חוזה שכירות במלחמה-מה דינו וגם חוזה שכירות לדוגמה, חוק שכירות הוגנת

חוזה שכירות במלחמה: האם עדיין תקף? וגם: חוזה שכירות קצרת מועד לדוגמה

נוצר בתאריך: 25/10/2023

סקירה מלאה של המצבים בהם יינתן פטור מתשלומים לפי חוזה השכירות או דחייה של מועדי התשלום. וגם, חוזה שכירות קצרת מועד לדו..

נזקי מלחמה לרכוש איך מקבלים פיצויים

נזקי מלחמה לרכוש: כך תקבלו פיצויים

נוצר בתאריך: 09/10/2023

איך מקבלים פיצוי בגין נזק לרכב, לדירה או לרכוש אחר? האם צריך להגיש תביעה בבית המשפט? ואיך זה קשור לקנייה ומכירה של נדל..

תפריט נגישות