מוצר פגום או שונה מכפי שהוזמן? הכירו: חוק המכר וטענת אי-התאמה

מה ייחשב למוצר שונה או פגום? טענת "אי התאמה"

מוצר פגום הוא כינוי למצב של "אי התאמה". סעיף 11 לחוק המכר, התשכ"ח-1968 קובע כי אי-התאמה היא כאשר המוכר מסר לקונה מוצר שאינו מתאים למוסכם בין הצדדים; וביתר פירוט:

1. נמסר רק חלק מהמוצר המוסכם. למשל: נמסרה רק הפלטה העליונה של פינת אוכל, בלי הרגליים שלה;
2. נמסרה כמות גדולה או קטנה מהמוסכם. למשל: נמסרו רק 3 כסאות מסט ישיבה הכולל 4 כסאות;
3. נמסר מוצר שונה או מסוג או תיאור שונה מהמוסכם. למשל: הוזמנו ספות בצבע שחור והתקבלו בצבע חום; או הוזמנו ספות בגודל X והתקבלו ספות בגודל Y;
4. נמסר מוצר שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם. למשל: הוזמן מזרן אורתופדי והתקבל מזרן לא אורתופדי;
5. נמסר מוצר שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו, לא מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה, למעט מצבים בהם הוצג לקונה מוצר כאמור ללא קבלת אחריות להתאמה;
6. מוצר שאינו מתאים מבחינה אחרת למוסכם בין הצדדים.

לשים לב! לפי סעיפים 3-1 לחוק, טענת אי-התאמה לא חלה על מוצרים שנמסרו בחינם. הטענה חלה רק על מוצרים שנמסרו תמורת מחיר או בעסקת חליפין.

מתי קונה לא יכול להעלות טענת אי-התאמה?

קונה לא יוכל להעלות טענת אי-התאמה בקרות המצבים הבאים (סעיפים 15-13 לחוק המכר):

1. הקונה ידע על אי-ההתאמה בעת שגמר בדעתו להתקשר בחוזה המכירה (סעיף 12 לחוק);
2. הקונה לא עמד בכללי בדיקת הממכר (סעיף 13 לחוק);
3. הקונה לא עמד בכללי מסירת הודעה על אי-התאמה (סעיף 14 לחוק).

חשוב לציין! ישנם מצבים חריגים בהם למרות שקונה לא עמד בכללים הנ"ל (בדיקה ומסירת הודעה), הוא עדיין יכול להעלות טענת אי-התאמה.

כללי בדיקת הממכר – אי עמידה בכללים עשויה לשלול טענת אי-התאמה של מוצר

לפי סעיף 13 לחוק המכר, קונה צריך לעמוד בכללי "בדיקת הממכר":

1. הקונה חייב לבדוק את המוצר מיד לאחר קבלתו;
2. אם הוסכם על הובלת המוצר, הקונה חייב לבדוק אותו מיד עם הגעת המוצר ליעד ההובלה.
3. הובלה למקום אחר ללא ידיעת הקונה: ככול שהמוכר ידע או היה צריך לדעת שיש אפשרות שהמוצר יעבור למקום אחר, הקונה חייב לבדוק את הממכר מיד עם הגעתו למקום האחר.

לשים לב! המוכר צריך לאפשר לקונה לבדוק את המוצר לפני שמגיע המועד המוקדם מבין השניים לעיל; כלומר, לפני שהקונה מקבל את המוצר או המוצר מובל אליו.

כללי מסירת הודעה על אי-התאמה; אי עמידה בכללים עלולה לשלול טענת אי-התאמה

לפי סעיף 14 לחוק המכר, הקונה צריך להודיע למוכר על אי-ההתאמה מיד לאחר מועד הבדיקה או מיד לאחר מועד הגילוי על אי-ההתאמה, לפי המוקדם. אם הקונה לא יודיע במועדים הנ"ל, הוא לא יהיה זכאי ליהנות מטענת אי-התאמה. (יש לכך חריגים)

דוגמה: איציק רכש רהיטים שהיו אמורים להגיע לביתו תוך 60 ימים. כעבור כשבוע איציק גילה כי ישנה אי-התאמה אך למרות זאת לא מסר למוכר הודעה. עברו 60 ימים והרהיטים הגיעו לביתו של איציק. רק אז איציק בדק את הרהיטים ורק אז מסר הודעה למוכר. במקרה זה איציק לא יהיה זכאי ליהנות מטענת אי-התאמה.

כאמור, איציק היה אמור למסור הודעה במועד המוקדם יותר מבין השניים (מועד הבדיקה או מועד הגילוי). בענייננו, המועד המוקדם מבין השניים הוא מועד הגילוי, ואיציק היה צריך למסור הודעה מיד לאחריו. מאחר שאיציק מסר הודעה בשיהוי של כחודשיים הוא לא יהיה זכאי ליהנות מטענת אי-התאמה. והדין מתיישב עם ההיגיון: אם איציק היה מוסר למוכר הודעה במועד הגילוי, המוכר היה יכול לתקן את אי-ההתאמה מראש ולחסוך זמן וכסף.

לא מסרתם הודעת "אי-התאמה" מיד עם קבלת המוצר או מיד לאחר הגילוי? אלו המצבים בהם למרות חריגת הזמנים, בכל זאת תוכלו לטעון לאי התאמה: רשלנות "מוצדקת" של הקונה או הסתרה מכוונת של המוכר

א. רשלנות "מוצדקת" של הקונה:

קונה יהנה מטענת אי-התאמה גם אם לא עמד במועדים שבחוק לגבי מסירת הודעה (סעיף 15 לחוק המכר). זאת, בלבד שיעמוד בכל התנאים הבאים:

1. אי-ההתאמה לא הייתה ניתנת לגילוי בבדיקה סבירה;
2. ניתנה הודעה למוכר על אי-ההתאמה מיד לאחר שנתגלתה; ולכך ישנם סייגים:

• אם ההודעה ניתנה אחרי שחלפו שנתיים ממועד המכירה, הקונה לא יוכל לחזור בו מן ההסכם. עם זאת, הקונה יוכל לעמוד על קבלת "תרופות" אחרות שמגיעות לו לפי ההסכם או הדין.
• אם ההודעה ניתנה אחרי שחלפו ארבע שנים ממועד המכירה, הקונה גם לא יהיה זכאי ל"תרופות" אחרות בגין הפרת ההסכם. עם זאת, הקונה יוכל להעלות טענות אחרות, כמו ביחס לנזקים שנגרמו בשל אי-ההתאמה.

ב. הסתרת המוכר את אי-ההתאמה:

קונה יוכל להסתמך על אי-התאמה גם אם במצב דברים רגיל לא היה רשאי לעשות כן, בהתקיים כל התנאים הבאים (סעיפים 12 ו-16 לחוק המכר):

1. המוכר ידע או היה צריך לדעת על אי-ההתאמה במועד גמירת החוזה;
2. המוכר לא גילה את אי-ההתאמה לקונה;
3. הקונה לא ידע על אי-ההתאמה בעת שגמר בדעתו להתקשר בחוזה המכירה;
4. הקונה מסר למוכר הודעה על אי ההתאמה מיד עם גילויה.

אם כל התנאים מתקיימים, הקונה יוכל להסתמך על אי-ההתאמה, גם אם לא בדק את הממכר מיד לאחר שנמסר לידו; וגם אם אי-ההתאמה הייתה ניתנת לגילוי בבדיקה סבירה. בנוסף, קונה שעומד בשני התנאים האחרונים לעיל, לא יוכפף למגבלות הזמן (של שנתיים-ארבע שנים) ביחס לסעדים שהקונה יכול לטעון להם.

מה על הקונה לעשות במקרה של מוצר שונה או פגום?

1. בדיקה: על הקונה לבדוק את המוצר מיד עם קבלתו (סעיף 13 לחוק המכר). נזכיר שמהירות הבדיקה היא אינטרס גדול של הקונה. שהרי, יש לו זמן מוגבל לדרוש "ביטול עסקה" גם לפי חוק ותקנות הגנת הצרכן (להרחבה על ביטול עסקה לפי חוק הגנת הצרכן). ככול שמדובר באי-התאמה שלא ניתנת לגילוי בבדיקה סבירה, על הקונה להודיע על אי ההתאמה מיד עם גילויה. זאת, לפי כללי הבדיקה וכללי מסירת הודעה.

2. הודעה על אי-התאמה: מיד עם גילוי "אי ההתאמה", על הקונה למסור הודעה למוכר (רצוי בכתב) תחת פירוט סביר של אי-ההתאמה (סעיפים 14 ו-17(א) לחוק המכר).
3. הזדמנות בדיקה: הקונה צריך לתת למוכר הזדמנות נאותה לבדוק את המוצר שנטען שהוא פגום/שונה (סעיף 17(א) לחוק המכר).
4. הפחתת הפרשי-שווי: קונה שרוצה "לחיות" עם אי-ההתאמה, זכאי להפחית מהתמורה את פערי השווי הנובעים מאי-ההתאמה. לדוגמה: איציק רכש מוצר ב-70 ש"ח, אך בשל אי-ההתאמה המוצר שווה 50 ש"ח. איציק רשאי להפחית משווי העסקה סך 20 ש"ח.
5. הודעה על ביטול או קיום החוזה: אם המוכר לא תיקן את אי-ההתאמה תוך זמן סביר, לקונה יש שתי אפשרויות:

• לדרוש את קיום החוזה (כלומר תיקון "אי ההתאמה"); או –
• לבטל את החוזה.

מה ניתן לתבוע במקרה של מוצר פגום או שונה?

עסקה העומדת בתנאי חוק הגנת הצרכן: החוק העיקרי שנועד להסדיר יחסים בין עוסק לצרכן הוא חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. החוק מקנה לצרכן זכות חרטה חד-צדדית. זכות זו מאפשרת לצרכן להתחרט ולבטל עסקאות מסוימות באופן חד-צדדי, ללא שום נימוק. הפרת ההוראות בדבר ביטול עסקה, מקים לצרכן זכות לתביעת פיצויים ללא הוכחת נזק. למדריך המלא לצרכן על ביטול עסקאות.

סעדים מכוח חוק המכר: ישנם מצבים בהם לצרכן אין זכות תביעה מכוח חוק הגנת הצרכן ועליו לחפש סיוע בדברי-חקיקה אחרים. למשל, אם מדובר במוצרים שלא ניתן להחזיר. למדריך על המלא לצרכן על עסקאות שאינן ניתנות לביטול.

וישנם מצבים שאפילו שלצרכן יש זכות תביעה מכוח חוק הגנת הצרכן, הוא מעוניין "ליהנות מכול העולמות". איך? להגיש תביעה הן מכוח חוק הגנת הצרכן, הן מכוח חוק המכר ואולי גם מכוח פקודת הנזיקין.

במצב של אי-התאמה, אלו הסעדים הראשיים שניתן לדרוש (סעיפים 28-27 לחוק המכר):

1. קיום החוזה;
2. ביטול החוזה והשבת תמורה;
3. הפחתת הפרשי שווי: קונה שרוצה "לחיות" עם אי-ההתאמה, זכאי להפחית מהתמורה את פערי השווי הנובעים מאי-ההתאמה. לדוגמה: איציק רכש מוצר ב-70 ש"ח, אך בשל אי-ההתאמה המוצר שווה 50 ש"ח. איציק רשאי להפחית משווי העסקה סך 20 ש"ח.

את הסעדים הנ"ל הקונה זכאי לדרוש מהמוכר אפילו מבלי לפנות לבית-המשפט. ככול שהקונה נאלץ להגיש תביעה, הוא יכול לצרף לסעדים הנ"ל גם פיצויים אחרים. לדוגמה: פיצויים נזיקיים, פיצויים בגין הפרת הסכם המכר וכל סעד מתאים.

מה הדין אם נתקבלה כמות מוצרים/רכיבים גדולה מזו שהוזמנה?

התשובה לשאלה תלויה בשאלה אחרת: האם הכמות העודפת ניתנת להפרדה ללא הוצאות או טרחה בלתי-סבירות:

1. אם כן: הקונה לא יהיה זכאי לבטל את ההסכם מסיבה זאת (סעיף 29 לחוק המכר). עם זאת, הקונה כן יהיה זכאי להודיע למוכר (תוך זמן סביר) שהוא דוחה את הכמות היתרה שקיבל. יודגש: ההוראה השוללת מקונה לבטל את החוזה מסיבה זו, אינה שוללת ממנו לבטל את החוזה מסיבות אחרות.
2. אם לא: הקונה יהיה זכאי לבטל את ההסכם מסיבה זאת.

שימו לב! מסירת הודעה על דחיית הכמות היתרה תוך זמן סביר היא חשובה ביותר. אחרת, הקונה יצטרך לשלם את מחירה של הכמות העודפת לפי השיעור המוסכם.

מכירה לפי מפרט: מה הדין אם קונה התמהמה במסירת פרטים?

ישנם מצבים בהם קונים רוכשים מוצרים לפי מפרט שנקבע על-ידי הקונה. מפרט = מידה, כמות, משקל ונתונים אחרים הקשורים למוצר או לתנאי רכישתו (סעיף 30(א) לחוק המכר). אם הקונה לא מסר את המפרט בתוך הזמן הקבוע בחוזה, המוכר יהיה זכאי, תוך זמן סביר:

1. לחזור בו מן החוזה כאילו הופר; או –
2. לקבוע את המפרט או הנתונים החסרים בעצמו, בהתחשב בצרכי הקונה כפי שידועים למוכר. יוער: קביעת המוכר תהא מחייבת אם: (1) המוכר הודיע על כך לקונה; (2) הקונה לא קבע נתונים מיד לאחר שקיבל את הודעת המוכר.