אי-אספקה של מוצר: על ביטול עסקה וקבלת פיצויים

3. אי-אספקה של מוצר בעסקת רוכלות

עסקת רוכלות היא כאשר העוסק הציע הצעות לביצוע העסקה ללא הזמנה של הצרכן, בכול מקום שאינו בית עסק של העוסק או של מי מטעמו. בין היתר אם העוסק הגיע למקום מגוריו של הצרכן; מקום שירותו הצבאי; עבודתו; לימודיו; או לקרבת מקומות אלו. לדוגמה: אם העוסק הרים יריד מכירות בבסיס צבאי והצרכן ביצע בו עסקה, זוהי עסקת רוכלות. מכיוון שהצרכן לא הזמין אותו והעסקה נעשתה בסביבת הצרכן.

ראשית על הצרכן לבדוק שלא מדובר במוצרים שלא ניתן לבטל לגביהם עסקת רוכלות בגין אי-אספקת מוצר.

לאחר מכן, יש לפעול הכללים לביטול עסקה בשל אי-אספקת מוצר שהוזמן בעסקת רוכלות:

• ניתן לבטל את העסקה בגין אי-אספקה במועד המוסכם, תוך 14 ימים מהמועד בו הנכס היה אמור להימסר לידי הצרכן (סעיף 14(א)(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981); לאוכלוסיות מיוחדות יש מסגרת זמנים ארוכה יותר;
• במקרה שהמוצר סופק באיחור, הצרכן יחזיר לעוסק את המוצר במקום שבו נמסר לידיו;
• תוך 14 ימים מיום שהעוסק קיבל את הודעת הביטול, העוסק יחזיר לצרכן את החלק מהעסקה שהצרכן שילם. אין מניעה שהעוסק יקזז דמי-ביטול;

במקרה שעוסק לא החזיר לצרכן את החלק מהעסקה שהצרכן שילם, ניתן לדרוש פיצויים ללא הוכחת נזק.

ביטול עסקת מכר מרחוק או רוכלות בגין אי-אספקה – אוכלוסיות מיוחדות:

בשנת 2016 נכנס תיקון 47 לחוק הגנת הצרכן ובו הקלות לאוכלוסיות מיוחדות (אנשים עם מוגבלויות, עולים חדשים ואזרחים ותיקים). ככלל, אוכלוסיות אלו יהיו זכאיות לבטל עסקת מכר מרחוק או רוכלות, בתוך ארבעה חודשים במועד מאוחר מ-3 המועדים הבאים:

1. מיום עשיית העסקה;
2. מיום קבלת הנכס (או במקרה של אי-אספקה – במועד שהנכס היה אמור להגיע);
3. מיום קבלת מסמך "גילוי נאות".

הכול, בתנאי שההתקשרות בעסקה כללה שיחה בין העוסק לצרכן, ובכלל זה שיחה באמצעות תקשורת אלקטרונית. העוסק רשאי לדרוש תעודה שמוכיחה שהצרכן בגדר האוכלוסייה המיוחדת. למשל: תעודת נכה, תעודת עולה חדש או תעודת עולה ותיק. אולם אסור לעוסק לדרוש הוכחות נוספות למעט התעודה כאמור.

זכות ביטול העסקה של אוכלוסיות מיוחדות, נותנות להן הטבה ביחס למשך הזמן העומד לרשותן לצורך ביטול העסקה. עם זאת, יתר הכללים של ביטול העסקה עומדים בעינם – הן בעסקת רוכלות והן בעסקת מכר מרחוק.

חובת העוסק להשיב תמורה ששולמה בגין המוצר

העוסק ישיב לצרכן את התמורה ששולמה במועד ההודעה על ביטול העסקה ולכל המאוחר תוך 7 ימי-עסקים. התמורה תושב באותו אופן שבו בוצע התשלום (תקנה 4 לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010). כדלקמן:

• אם במזומן: כסף מזומן או צ'ק מזומן
• אם בצ'ק – אופן ההחזר תלוי בשאלה האם הצ'ק של הצרכן נפרע או לא:
  • אם נפרע: החזר בצ'ק או צ'ק מזומן עם תאריך פירעון לעוד 5 ימי-עסקים (לכול היותר);
  • אם לא נפרע: החזר בצ'ק או צ'ק מזומן עם תאריך פירעון לעוד 5 ימי-עסקים לאחר שהצ'ק ייפרע בפועל;
• אם באשראי – אופן ההחזר תלוי בשאלה האם העוסק זוכה בחשבונו מחברת האשראי:
  • אם טרם זוכה: העוסק יבצע ביטול של העסקה באשראי של הצרכן;
  • אם זוכה: העוסק ישיב לצרכן את הסכום שקיבל מחברת האשראי במזומן או בצ'ק מזומן; או – שהעוסק יודיע לחברת האשראי על ביטול העסקה והיא תזכה את הצרכן ישירות באשראי ובלבד שיכולה להיפרע מהעוסק בגין ביטול העסקה.

אם העוסק הפר את הוראות השבת התמורה, ניתן לדרוש פיצויים ללא הוכחת נזק.

איך מוסרים הודעת ביטול עסקה בגין אי-אספקת מוצר?

יש שתי אפשרויות של הודעת ביטול: הודעה על ביטול העסקה לאלתר או ביטול לאחר התראה. איך נדע מהי ההודעה הנכונה בנסיבות? נשאל מהו סוג ההפרה – קרי, האם מדובר בהפרה "רגילה" או הפרה "יסודית":

הפרה "רגילה" = מעשה או מחדל שהוא בניגוד לחוזה הרכישה (סעיף 1(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970). אם זה המצב, הצרכן מחויב לאפשר לעוסק לתקן את ההפרה ולהתריע בפניו שאם המחדל/מעשה לא יתוקנו תוך זמן סביר, החוזה יהיה מבוטל. אם העוסק לא תיקן את ההפרה או סוכם על מתווה אחר בתוך פרק הזמן שניתן כאמור, הצרכן רשאי לבטל את ההסכם.

הפרה יסודית = אחד משניים: (1) הפרה שנקבע בהסכם בין הצדדים שתיחשב כהפרה יסודית; או (אם ההסכם שותק בעניין זה) – (2) הפרה שאדם סביר לא היה מתקשר בחוזה לכתחילה אם היה רואה מראש את ההפרה ותוצאותיה (סעיף 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970).

לדוגמה: אם אדם הזמין לילדיו בגדים וההזמנה מתעכבת בכמה ימים, כנראה שלא נראה בזה הפרה יסודית. אבל אם בעל חברת-אבטחה שלא סופקו לו מדים ובהתאם הוא מנוע מלהפעיל את העסק כראוי, סובל מהפרה יסודית.

בהפרה יסודית, הצרכן יכול לבטל את החוזה מבלי ליתן לעוסק התראה מראש (סעיף 7 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970). כלומר, הצרכן לא צריך לתת לעוסק זמן לתקן את העוול שאם לא כן העסקה תבוטל. הוא רשאי להודיע לו שהעסקה מבוטלת לאלתר ותחת זאת לדרוש את הסעד הרצוי.

שימו לב! את הודעת הביטול הסופי צריך למסור בתוך פרק הזמן הקבוע לכך בחוק ובתקנות, לפי סוג העסקה אותה מבקשים לבטל.

פיצויים ללא הוכחת נזק בגין אי-אספקת מוצר

גובה הפיצויים שניתן לדרוש מעוסק משתנים בהתאם לסיווג העסקה. אולם יודגש שחלק זה עוסק בהוראות ומגבלות לצורך תביעת פיצויים ללא הוכחת נזק. ככול שצרכן חפץ להגיש תביעה לפיצויים אחרים, הוא אינו כפוף להוראות שלהלן. ואלו סכומי הפיצויים ללא הוכחת נזק בקשר לאי-אספקה:

• מוצר שנרכש בבית-העסק: ניתן לדרוש פיצויים ללא הוכחת נזק בגובה ההפרש בין המחיר ששולם בעבור המוצר/שירות ובין השווי שלהם ביום שבוטל החוזה (סעיף 11(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970). בנוסף, ניתן לדרוש פיצויים ללא הוכחת נזק בגין הטעיית העוסק לגבי מקום מסירת הנכס ואי-אספקתו לאותו מקום (סעיף 31א(1א) לחוק הגנת הצרכן).
• בעסקת מכר מרחוק או רוכלות (סעיף 31א(3)-(4) לחוק הגנת הצרכן): ניתן לדרוש פיצויים ללא הוכחת נזק בגין הפרת הוראות בדבר החזר התמורה וגבייה שגויה של דמי-ביטול. זאת, עד לסך של 10,000 ₪ ובמקרים מסוימים עד לסך 50,000 ₪ (סעיף 31א(ג) לחוק הגנת הצרכן).