המחיר בקופה שונה מהמחיר פתאום? פיצויים ללא הוכחת נזק, חוק הצגת מחירים וסימון מחירים

כאשר המחיר בקופה אינו תואם למחיר המוצג על המוצר, זה מצב לא תקין. במקרים מסויימים ניתן לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק עד גובה של 10,000 ש"ח.

נכנסתם לחנות וחשקה נפשכם במוצר. הסתכלתם על המחיר שהוצג על המוצר והחלטתם לקנות. אלא שבמעמד התשלום גיליתם פער בין המחיר המוצג בקופה הוא אחר (וכנראה שגבוה יותר).

התרעמתם אבל הקופאית סירבה להיכנע; אז אתם נכנעתם במקומה ושילמתם. ובכן, ברכות – נפלתם קורבן של עוולה צרכנית.

למרבה הצער, לעוולה זו יש פנים רבות (והיא לא חייבת לקרות רק בעסק פיסי): יכול להיות שבית העסק פרסם מחיר מבצע ולא עמד בו; או שבכלל לא הטביע את המחיר הנקוב על גבי המוצר;

או שציין מחיר כלשהו ותחתיו כוכבית "*לא כולל מע"מ* (או כל עמלה שהיא). כל המקרים הללו מגבשים עוולה צרכנית (ולפעמים גם עבירה פלילית): הפרת חובת הצגת המחיר הכולל.

במאמר זה נסביר בהרחבה: מה זה אומר "מחיר כולל" ומה הדין כאשר המחיר שהוצג על המוצר אינו תואם למחיר בקופה. על מי חלה החובה להציג המחיר הכולל, ומה הדין לגבי עסקים שמפרים אותה.

שימו לב! מאמר זה ידבר רק על חובת הצגת המחיר הכולל על מוצרים. לגבי שירותים, כתבנו במאמר נפרד.

מה זה "מחיר כולל"?

מחיר הכולל את "סך כל התשלומים בעבור נכס או שירות ואת סך כל המסים החלים עליהם או על מכירתם והנגבים על ידי עוסק". זאת, לרבות מע"מ, אגרות, תשלומי חובה וכל תשלום אחר הנלווה לרכישת מוצר, אשר לצרכן אין אפשרות מעשית לוותר עליו במסגרת העסקה (למשל: דמי טיפול).

מהי החובה להציג מחיר כולל?

בשנת 1981 נכנס לתוקף חוק הגנת הצרכן שעוסק אך ורק בעסקאות בין עוסק לצרכן. החוק מגדיר בצורה מפורטת ומדוקדקת את חובות העוסקים וזכויות הצרכנים גם יחד, כאשר הוא מעלה על נס את זכויות הצרכנים. עם זאת, חשוב להכיר שישנם עוסקים שחוק הגנת הצרכן לא חל עליהם; ובהתאם, גם החובה להציג מחיר כולל לא תקפה כלפיהם.

עוסק שמציע מציג או מוכר טובין לצרכן, יציג עליהם או על אריזתם את מחירם הכולל תחת שלושה פרמטרים:

1. במקום הנראה לעין;
2. בספרות ברורות וקריאות;
3. ורק במטבע ישראלי.

החובה הזו חלה גם על מוצר שהעוסק מציג לראווה, באופן שנותן יסוד להניח שהמוצרים – או מוצרים דומים להם – מוצעים למכירה.

על אילו מוצרים החובה לא חלה?

בעלי עסק פטורים מלהציג מחיר מלא על מוצרים שאמורים להימכר מחוץ לישראל.

ומה קורה כשהמע"מ משתנה? תקופת "חסד" להצגת מחיר חלקי

המחוקק לקח בחשבון שההיטלים על מחירי מוצרים, משתנה מעת לעת. ובהתאם, לא ניתן לחייב עוסקים להחליף את כל המחירים בבית העסק באותו רגע שמשתנה שיעור המע"מ למשל.

לכן, המחוקק נתן לבעלי עסקים "תקופת חסד" של 7 ימים. כלומר, במשך שבעה ימים מיום שהשתנה שיעור של מס, אגרה או כל תשלום חובה אחר החל על המכירה, העוסק רשאי לא לכלול את השינוי במחיר המוצג.

אך זאת בתנאי שיציין באופן בולט במקום העסק, כי המחיר לא כולל את השיעור המוגדל/מופחת.

אז אם אתרע מזלכם והגעתם לבית עסק בתקופת החסד והעוסק ציין זאת באופן בולט, כעת תדעו לא לכעוס על כך שהמחיר בקופה שונה מזה שעל גבי המוצרים.

המחיר בקופה שונה מהמחיר על המוצר – מה קובע?

המחוקק לקח בחשבון שלעיתים יכולות להיות טעויות בהטבעת מחירים על גבי מוצרים בחנות; במיוחד כשמדובר בחנות עם מוצרים רבים. אך עדיין, ליבו עם הצרכן. ולכן נחקק סעיף מיוחד ומפורש שלא משאיר מקום לספק:

המחיר המחייב של המוצר יהיה זה שהוטבע עליו, גם אם המחיר בקופה הוא אחר (סעיף ב(ד) חוק הגנת הצרכן).

אמנם ניתן לטעון שהסעיף יכול לעבוד לשני הכיוונים; כלומר, שאם מחיר המוצר בקופה יהיה נמוך מהמחיר המוטבע על המוצר, עדיין ניתן לבקש מהצרכן לשלם את המחיר הגבוה יותר.

אבל המציאות מלמדת שטעויות שכאלה לא קורות או לכל הפחות, לא נעשה בהן שימוש לרעה על ידי בעלי עסקים.

ומה לגבי רכישות מוצרים באינטרנט?

אותה חובה חלה גם כן, פשוט בשינויים המתחייבים. במקום קופה רושמת רגילה, יש עמוד תשלום. כך שאם בעל העסק מציג מחיר מסוים באתר ורק במעמד התשלום גיליתם שהוא חלקי – יש כאן עוולה של הפרת חובת הצגת מחיר כולל.

ויש לזה ביטויים רבים: יכול להיות שבעל העסק כתב מחיר חלקי אבל בתקנון האתר כתב שהמחירים לא כולל מע"מ ועמלות נוספות. יכול להיות שמתחת למחיר באתר, בעל העסק ציין כי "המחיר אינו כולל מע"מ ועמלות נוספות".

אבל ההתחכמויות האלו לא תחזקנה מים אם יגיעו לבירור משפטי. כל צורה שבה מחיר המוצר באתר אינו מוצג כמחיר כולל, מקימה הפרה – חד וחלק.

זכויות הצרכן במקרה של הפרת חובת המחיר הכולל (לרבות פיצוי)

הגנת הצרכן קובע רשימת מקרים בהם בית המשפט יכול לחייב עוסק לשלם פיצויים עד לסך של 10,000 ₪ בגין כול הפרה (להלן: "פיצויים לדוגמה").

הפרת חובת הצגת המחיר המלא – למשל אם מחירו בקופה גבוה מהמחיר שעל המוצר – נמצא ברשימה הנ"ל. אך הצרכן רשאי לדרוש פיצויים לדוגמה, רק אם עמד בשני התנאים הבאים:

1. הצרכן ביקש מהעוסק לשלם את המחיר המוטבע על המוצר (ולא זה שבקופה) והעוסק סרב;
2. לפני הגשת התביעה, הצרכן שלח לעוסק התראה בכתב לפני נקיטת הליכים משפטיים, ושם פירט את דרישותיו.

לא להתבלבל! מסירת דרישה בכתב רלוונטית רק לתביעת פיצויים. כך שגם אם לא מסרתם דרישה בכתב כאמור, עדיין תוכלו להגיש תביעה לדרישת פיצויים אחרים.

למשל, תביעת פיצויים עם הוכחת נזק ממוני או בלתי ממוני (כמו עוגמת נפש). וכמובן, אפשר לנסות את שני העולמות: גם לשלוח דרישה בכתב וגם להגיש תביעה קטנה לפיצויים אחרים שאינם פיצויים לדוגמה.

אבל זה לא חייב להיגמר ב-10,000 ₪! ישנם מקרים בהם בית המשפט אף יהיה רשאי לפסוק פיצויים עד לסך 50,000 ₪: הפרה חוזרת, הפרה נמשכת או הפרה שנעשתה בנסיבות מחמירות (סעיף 31א(ג) הגנת הצרכן, התשמ"א-1981).

שיקולי בית המשפט בבואו לפסוק פיצויים לדוגמה

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מציבים סטנדרט "פרו צרכנים". לפיו, בבואו של בית המשפט לחייב בפיצויים לדוגמה, הוא לא יתחשב בשאלת גובה הנזק.

הדבר מקל על צרכנים בהגשתה לתביעות קטנות ובהוכחתה. וגם מבלי צורך להביא שלל הוכחות לכך שסכום התביעה הולם את גובה הנזק שנגרם בפועל. זאת במיוחד במקרים שלא נגרם נזק למעט אי נוחות.

בית המשפט יתחשב בשיקולים הבאים:

1. אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו
2. עידוד הצרכן למימוש זכויותיו
3. חומרת ההפרה, היקפה הכספי ונסיבותיה
4. שוויה הכספי של העסקה שבקשר אליה בוצעה ההפרה
5. ההיקף הכספי של עסקי העוסק
6. גובה הקנס שקבוע בדין בגין הפרה שכזו (ככול שקבוע)

לא רק פיצוי: עוסקים חשופים לעיצום כספי וקנס פלילי בעשרות אלפי ש"ח

חוק הגנת הצרכן מסמיך את הממשלה למנות אדם שינהל את הרשות להגנת הצרכן. הממונה אחראי לפקד על ביצוע הוראות החוק ולהטיל קנסות נגד מפריו.

בין היתר, החוק מסמיך את הממונה להטיל עיצום כספי על מי שלא הציג מחיר כולל.

גובה העיצום הכספי משתנה בהתאם לסוג העוסק: עוסק שאינו תאגיד (פטור/מורשה) – עד סך 7,170 ₪. ועוסק שהוא תאגיד (חברה בע"מ, עמותה וכו') – עד סך 22,530 ₪ (נכון לינואר 2023).

בנוסף, המפר חשוף לקנס פלילי של עד 87,600₪ (מעודכן לינואר 2023). (סעיף 23(ג)(8) לחוק הגנת הצרכן; סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין).

חשוב לציין: הממונה לא מוסמך להטיל עיצום כספי באופן מיידי. הממונה מחוייב לשלוח לעוסק את פירוט ההפרה ולהודיע על כוונתו להטיל עיצום כספי.

מנגד, העוסק זכאי להשמיע את טענותיו בפני הממונה (בעל פה או בכתב). עוסק שמעוניין לעשות כן, מחויב להודיע זאת לממונה תוך 45 ימים מיום מסירת הודעת הממונה.

העוסק רשאי לבקש מהממונה להאריך את "תקופת ההודעה" ב-45 ימים נוספים. (סעיף 22ו לחוק הגנת הצרכן).