הוכרע בעליון: לינק "הסר" בפרסומת לא מפחית פיצוי בתביעת ספאם

"חוק הספאם" קובע פיצוי ללא הוכחת נזק של 1,000 ₪, עבור כל דבר פרסומת שנשלח לנמען ללא הסכמתו (ישנם חריגים), למרות לינק הסרה המצוי בגוף המייל. שופט בית-המשפט העליון א.רובינשטיין בא לקראת המפרסמים וקבע: אם הפרסומת מאפשרת להסיר את הנמען מרשימת התפוצה, הדבר יפחית מגובה הפיצוי הנ"ל. אלא שרק כשבוע לאחר מכן, שלושה שופטי בית-המשפט העליון קבעו בדיוק ההיפך.

כולנו מכירים את הודעות הפרסומת שאנחנו מקבלים לנייד או למייל, ומזמינות אותנו להוציא כסף בדרך כלשהי. לרכוש מוצר, לקבל שירות, להעניק תרומה ועוד. אם קיבלתם הודעה כזו מבלי שהסכמתם לכך או לאחר שחזרתם בכם מהסכמתכם, כנראה שבפניכם "ספאם". וכשכך, החוק קובע שאתם זכאים לפיצוי בסך 1,000 ₪ עבור כל הודעה, ללא הוכחת נזק.

לעיתים ההודעה כוללת לינק שלחיצה עליו תאפשר להסירכם מרשימת התפוצה ולהפסיק לקבל פרסומות כאלו. אלא שרבים מאיתנו לא ילחצו על הקישור, בעיקר משיקולי אבטחה. מפרסמים ניסו לעשות מהלימון לימונדה, והעלו טענה שאם צירפו לינק להסרה, יש להפחית את הפיצוי; ואם נמען לא לחץ על הקישור, הוא לא מילא את חובתו להקטין את נזקיו או בקיצור – זב"שלו.

לרוב טענות הצדדים נדונות בבתי-משפט השלום ובהתאם, לא הייתה הכרעה אחידה בעניין. אך ביולי 2014 הכל השתנה, כשטענת המפרסמים הגיעה לפתחו של בית-המשפט העליון.

פסק-דין גלסברג וההכרעה שלא שרדה: אפשרות הסרה היא שיקול להפחתת הפיצוי

זיו גלסברג הגיש תביעה קטנה בגין 15 הודעות ספאם שנשלחו אליו מ-3 מפרסמים, חלקן אף לאחר שביקש מהם לחדול. הוא אמנם זכה בתביעתו אך לא היה מרוצה מגובה הפיצוי הנמוך לדעתו: סך 150 ₪ על כל הודעת ספאם שקיבל לפני ששלח "הודעת סירוב", וסך 500 ₪ בגין כל הודעה שנשלחה אחרי (סה"כ: 8,250 ₪).

בקשת רשות הערעור שלו למחוזי נדחתה והוא החליט להגיע לעליון (יוער שתיקו אוחד עם תיק נוסף בשל דמיון המקרים). בשלהי יולי 2014, שופט בית-המשפט העליון אליקים רובינשטיין, קיבל את הערעור ופסק לגלסברג פיצוי יותר מכפול (17,500 ₪). בתוך כך, העמיד לדיון את היקף הפיצוי בתביעות ספאם, כשהשולח אפשר לנמען להסיר עצמו מרשימת התפוצה, למשל על-ידי לינק. נקבע:

(1) הפיצויים שבחוק הספאם כשמם כן הם – לדוגמה; כאמצעי הרתעה למפרסמים, ותמריץ להשיג את ההרתעה על-ידי תביעות מטעם הנמענים. לכן אין להתחקות אחר הנזק שנגרם לנמען, אלא להתמקד בעצם ההפרה.

(2) הדגש הוא על התנהגות המעוול-השולח ולכן המשתמש אינו חייב להקטין את נזקיו (למשל על-ידי בקשת הסרה), אך עדיין ייבחן תום-ליבו;

(3) נקודת המוצא של בית-המשפט היא תקרת הפיצוי הקבועה בחוק (1,000 ₪), ומשם אפשר לבחון נסיבות נוספות שיכולות להביא להפחתתו;

(4) אם הפרסומת כוללת אפשרות "הסרה עצמית מרשימת תפוצה" (לרבות עם לינק-הסרה), הדבר יהווה שיקול להפחתת הפיצוי שייפסק.

פסק-דין חזני: היפוך הקביעה בגלסברג

הלכת חזני: פיצוי על ספאם

שבוע בלבד לאחר פסק דין קודם, העליון שוב דן בספאם. מר חזני תבע פיצוי על 27 הודעות ספאם. הוא קיבל אותן ל-13 תיבות מייל במשך שנה.

ערעור חזני: מאבק על הפיצוי

חזני זכה ב-1,000 ש"ח בלבד. ערעורו למחוזי נדחה. נקבע שלא הקטין נזק בלחיצה על "הסר". חזני לא ויתר ופנה לעליון. השאלה הייתה שוב: היקף הפיצוי וחובת הקטנת הנזק.

פסיקת העליון: תפנית בעניין ספאם

העליון קיבל את הערעור. חזני קיבל 25,000 ש"ח פיצוי. החשוב: זו סטייה מהלכת גלסברג, שניתנה שבוע קודם.

חובת הקטנת נזק לנמעני ספאם

העליון קבע: אין חובת הקטנת נזק לנמעני ספאם. התנהגות השולח היא הקובעת. בניגוד לגלסברג, כאן הודגשו סכנות לחיצה על לינקים. בעיקר סכנות אבטחה.

אפשרות הסרה: לא שיקול להפחתת פיצוי

לכן, אפשרות הסרה לא תפחית פיצוי. היא פוגעת במטרת החוק: הרתעה ואכיפה קלה.

השלכות הפסיקה: הרתעה ואכיפה

פסיקה כזו תיצור ליקויים. למפרסמים ישתלם לשלוח ספאם עם לינק הסרה. לנמענים לא ישתלם לתבוע. הטרחה תעלה על התועלת. אמנם, לבתי המשפט שיקול דעת בפיצוי. אך אפשרות הסרה אינה שיקול תקף.

למדריך המלא על חוק הספאם, המדריך המלא למוטרד.