מה נחשב נזק מלחמה?
מדובר בנזק שנגרם ל"נכס" בעקבות אחד מאלו:
- פעולות לחימה של הצבאות הסדירים של האויב; או-
- פעולות איבה אחרות נגד מדינת ישראל; או-
- פעולות לחימה שביצע צבא ההגנה לישראל.
כעת נשאלת השאלה, מהו "נכס"?
לצורך קבלת הפיצויים, "נכס" יהיה כל אחד מאלו: קרקע; קרקע חקלאית לרבות היבול שעליה; בנין; מבנה בתהליך בניה; מטעים; מלאי וציוד הנמצאים בשטח המדינה; וכן כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל (או החייבים ברישום בישראל אף אם אינם מצויים בה).
יצוין: החוק מכיר גם ב"נזק עקיף" אך זאת רק בתחום "ישוב ספר". מדובר ברשימת ישובים שבעת חירום, שר האוצר מכריז עליהם כישובי ספר וקובע הוראות לפיצוי הייחודיות להם.
האם כל נזק לחימה מזכה בפיצוי?
לפי חוק, ניתן לדרוש אותו רק בגין "הנזק הממשי" שנגרם. לפי סעיף 1 לתקנות, הנזק הממשי יהיה הנמוך מבין השניים: (1) ההפרש שבין שווי הנכס לפני שניזוק, לבין שווי הנכס מיד לאחר שניזוק; או – (2) כל הוצאות שיקום הנזק.
אם מדובר בנזק עקיף (כאמור, רק בישובי ספר), הנזק הממשי יכלול גם הפסד או מניעת ריווח שהניזוק לא היה יכול למנוע באופן סביר. כן, ל"נזק הממשי" יש להוסיף את ההוצאות להקטנת הנזק. אלו הוצאות שהניזוק הוציא כדי להקטין את היקף הנזק והיה סביר להוציאן.
מס רכוש וקרן פיצויים: מי משלם פיצוי בגין נזקי מלחמה?
החוק בישראל מחייב את המדינה לנהל מעין קופת חיסכון שמוקדשת במלואה לתשלום הפיצוי בשל נזקיה; כסף לבן ליום שחור, אם תרצו. הכספים בקופת החיסכון נאספים מתוך מקור מפתיע – עסקאות המקרקעין המבוצעות במדינה. מבולבלים? נעשה סדר:
אלא אם התברכתם בפטור, קנייה או בעלות על קרקע כרוכות בתשלום מס: קונה משלם מס רכישה, ובעלים של קרקע משלם מס רכוש. לפי חוק, מתוך המיסים הללו מופרש מדי שנה אחוז מסוים לטובת קרן מיוחדת הנקראת "קרן הפיצויים". נכון לשנת 2023, מיסוי מקרקעין מפריש 25% ממס הרכוש ו-15 ממס הרכישה, לטובת קרן הפיצויים.
במקרה שנגרם נזק לרכוש, מקרקעין, תוצר חקלאית, למעסיקים (בשל תשלום משכורות) ועוד, רשויות המס תשלמנה מתוך קרן הפיצויים.