מתי בית מלון אחראי לנזק או אובדן של רכוש בחופשה? הרשימה המלאה

החופשה לה חיכית הגיעה אך לצערך – היא נהרסה והשאירה טעם מר. חפצים אישיים שהשארת בחדר, ואולי אפילו שמת בכספת נעלמו כלא היו.

המלון לא מסכים להראות את צילומי האבטחה כדי לבדוק האם מדובר בגניבה. וגם לא ממהר לפצות בסכום ריאלי, אלא לכל היותר בפינוק "על חשבון הבית".

לפני שרצים לבית המשפט חשוב להבין: מי אחראי לפי חוק? מה קורה כשבתנאי ההזמנה כתוב שהמלון פטור מאחריות לכל "נזק או אובדן"? מתי אפשר לדרוש מהמלון פיצוי? ואיך מקבלים אותו? כל התשובות במאמר.

נאבדו לי חפצים אישיים בבית המלון. מה קובע החוק?

החקיקה הרלוונטית לעניין היא חוק השומרים, התשכ"ז-1967. סעיף 12 לחוק השומרים קובע כי בית-מלון או פנסיון אחראי לשמירה על חפצים שנמצאים בשטחו כ"שומר שכר".

האחריות מוטלת על בית המלון ביחס לאורחים שלנים בו (להבדיל ממבקרים ארעיים, כמו ליום ספא).

מתי בית המלון פטור מאחריות לנזק או אובדן?

1. אם מדובר בחפצים בעלי-ערך – האורח לא דיווח עליהם לבעל המלון ולא נענה לבקשתו להפקידם בידיו (או בכספת החדר);
2. האורח לא הודיע למלון על האובדן/נזק תוך זמן סביר מרגע שגילה או שהיה עליו לגלות;
3. הנזק או האובדן נגרמו בשל נסיבות שהמלון לא יכול היה לחזות מראש ולא היה יכול למנוע את תוצאותיו.

התנאי השלישי הוא הדומיננטי ביותר. מכיוון שסעיף 12(ד) לחוק השומרים קובע במפורש שאם לא ניתנה הודעה כאמור, המלון יהיה פטור מאחריות.

בתנאי ההזמנה או בשלט בקבלה כתוב: "המלון פטור מאחריות לכל נזק או אובדן."

טפסי הזמנה או שילוט בשטח המלון, הם בגדר חוזה אחיד. לפי סעיף 4 לחוק החוזים האחידים, מדובר ב"תניה מקפחת". זאת משום שהיא פוטרת את הספק (המלון) מאחריות שמוטלת עליו לפי דין (חוק השומרים) באופן בלתי סביר.

לפי סעיף 5 לחוק החוזים האחידים, תניה מקפחת בחוזה אחיד היא בטלה (כלומר בית-המלון לא יוכל להיאחז בה כטענת הגנה).

הערה חשובה: המצב שונה אם טפסי ההזמנה או השילוט מציינים את הסייגים לאחריות באופן שמתיישב עם הקבוע בחוק השומרים.

במקרה כזה לא מדובר בתניה מקפחת אלא דווקא תנאי שמגשים את לשון החוק ומדגיש אותו. בנוסף, תנאי כזה לא יהיה בטל במקרה שיש הסכם דו-צדדי (ולא אחיד) שבו הצדדים הסכימו במפורש שהמלון לא אחראי (מצב נדיר שכמעט שלא נראה).

האם החוק חל רק על בתי-מלון?

חוק השומרים חל על כל בית-הארחה, לרבות פנסיון ובלבד שהאורח לן בו (ולא רק ביקר). כך שגם אם התארחתם בבית הארחה שהוא לא בית-מלון, נושאי האחריות שפירטנו תקפים.

יש הבדל בין חפצים "רגילים" לחפצים "יקרים"?

החוק והפסיקה מתחו קו המבדיל בין רכוש רגיל (שהאורח משתמש בו דרך-קבע) לרכוש יקר-ערך. כך למשל, יש הבדל בין חולצה פשוטה, משקפי שמש, טלפון נייד וכו', לבין רכוש יקר-ערך כמו תכשיט יהלום או סכום רב של מזומן.

לפי חוק, אחריות המלון תתגבש רק אם האורח הודיע למלון (לפני או מיד עם הגעתו) כי בידיו רכוש יקר-ערך, ולבקשת בית-המלון הפקיד למשמורת רכוש זה בידי המלון. המשמורת גם יכולה להיות שמירה בכספת, הכל לפי הנחיות בית המלון.

המלון מסרב לקחת אחריות. מה עושים?

במקרה בו לפי חוק המלון אחראי אך מסרב לקחת אחריות, אפשר לשלוח מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים. כך ניתן יהיה לחסוך במשאבים (בעיקר זמן וכסף) ולהבין מהי גרסת המלון.

אם המלון מתבצר בעמדה שגויה, ניתן  להגיש נגד המלון תביעה קטנה. במסגרת התביעה הקטנה ניתן לדרוש פיצוי בגובה השווי של החפצים, פיצוי בגין נזק בלתי-ממוני (כמו עוגמת-נפש) וכן כל הוצאה כספית שקשורה בנזק/אובדן.

איך מגישים תביעה קטנה נגד בית-מלון?

נכון לינואר 2024, תקרת הסכום שניתן לתבוע בתביעות קטנות עומדת על סך 37,700 ₪ ומתעדכנת מדי שנה. לעיתים גובה הנזק הוא גבוה יותר מתקרת הסכום שאפשר לתבוע בבית המשפט לתביעות קטנות.

אך אם הפער בין הנזק לתקרת הסכום קטן, תובעים רבים מעדיפים עדיין את המסלול של הגשת תביעה קטנה. בעיקר בגלל שהליך אזרחי "רגיל" נושא עלויות נוספות גבוהות יותר ונמשך זמן רב יותר.

כך למשל, אגרת "הליך רגיל" היא בסך 2.5% בעוד שבתביעה קטנה היא עד 1%. "הליך רגיל" יכול להימשך שנים, בעוד שתביעה קטנה נמשכת בממוצע חצי שנה.

בהליך "רגיל" יש הוצאות ייצוג לא זולות כלל (עו"ד), ובתביעות קטנות שני הצדדים מתנהלים ללא ייצוג עו"ד והוצאה זו נחסכת.

עם המערכת של דינו, ניתן להכין תביעה קטנה אונליין, תוך זמן ממוצע של 14 דקות ומכל מכשיר.