איפה מגישים תביעה קטנה בגין נזקי-גוף מתאונה?
תביעות נזקי-גוף מוגשות ללא סכום תביעה. זאת מאחר שגובה הנזק יוערך סופית רק במסגרת ההליך, על-ידי מומחים רפואיים ובית-המשפט. לכן אין משמעות אמיתית להערכה רפואית חד-צדדית של התובע במועד בו הוא מגיש את תביעתו.
אלא שבתי-המשפט השונים לא יכולים לפסוק כול סכום פיצוי, אלא רק בהתאם לסמכות המוקנית לאותו בית-משפט. בית-משפט לתביעות קטנות מוסמך לדון בתביעות עד סך 37,700 ש"ח (נכון לינואר 2023). בית-משפט השלום מוסמך לדון עד 2.5 מיליון ש"ח. ובית-המשפט המחוזי אינו מוגבל בסכום. לכן, תובעים הסובלים מנזקי-גוף פונים תחילה למומחים מקצועיים המספקים חוות-דעת המעריכה את גובה הנזק הגופי שסבלו. בהתאם להערכה הכספית של חוות-הדעת המקצועית, תובע יבחר איפה להגיש את תביעתו. למשל, אם מומחה רפואי מטעמו העריך את הנזק בסך של 20,000 ש"ח, כנראה שהתובע יגיש תביעתו לבית-המשפט לתביעות קטנות. כך הוא יקטין עלויות באופן משמעותי (עורך-דין, אגרות ועוד), וינהל הליך מהיר יותר. והסיכון שמא הפיצוי המקסימלי שייפסק יהיה 37,700 ש"ח, לא ירתיע אותו. אך אם המומחה העריך את הנזק ב-2 מיליון, כנראה שהתביעה תוגש לבית-המשפט השלום.
כמובן שאם מדובר בתאונת-דרכים במסגרת העבודה התביעה כנראה תוגש לבתי-הדין לעבודה. וככול שהתובע מעוניין לקבל קצבה ו/או אחוזי נכות, הוא יפנה אל המוסד לביטוח הלאומי.
שיקולים להגשת תביעת נזקי-גוף בבית-המשפט לתביעות קטנות
- התובע מעריך שנזקיו לא יזכו אותו בסכום גבוה מתקרת הפיצוי שבית-משפט לתביעות קטנות מוסמך לפסוק (37,700 ש"ח, נכון לינואר 2023);
- התובע מעריך שנזקיו אולי עולים על תקרת הפיצוי הנ"ל אך בהפרש קטן שעדיף לוותר על הסיכוי לזכות בו לטובת הליך מהיר עם עלויות נמוכות;
- חוסר יכולת/רצון לממן עורך-דין ולשלם אגרות גבוהות והוצאות;
- ליהנות מסדרי-הדין ודיני הראיות המקלים שנוהגים בבית-המשפט לתביעות קטנות הנוהגים ב"סלחנות" כלפי שגיאות.
פיצויים על נזקי-גוף כאשר לנהג הפוגע אין ביטוח חובה
ניתן להגיש נגד הנהג הפוגע תביעה בבית-המשפט ו/או לפנות ל"קרנית". קרנית היא תאגיד ציבורי שהוקם מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. חלק מהפרמיה שכול הנהגים משלמים במסגרת ביטוח חובה מופרשת לקרנית, כדי שהיא תוכל לטפל ולהעניק פיצוי במקרים בהם לא ניתן להיפרע מהרכב הפוגע. בין היתר:
- תאונות "פגע וברח";
- כאשר הרכב הפוגע נעדר ביטוח חובה;
- כאשר הרכב היה נהוג בידי חסר רישיון נהיגה;
- כאשר חברת הביטוח של הרכב הפוגע נכנסה להליכי פירוק;
- כאשר נעשה שימוש ברכב בניגוד לתנאי הפוליסה (ולכן חברת הביטוח לא מעניקה כיסוי);
- כאשר הרכב הפוגע הוא גנוב.
כמובן שבמקרים שבהם יש לנו את פרטי הנהג הפוגע, ניתן ליישם את שתי האפשרויות. כלומר, לפנות ל"קרנית" לקבלת פיצוי ואם 'קרנית' דוחה את דרישתו או שמשלמת פיצוי נמוך מכפי שהוא מאמין שמגיע לו, הוא יוכל לתבוע בהמשך את הנהג הפוגע בתביעת נזקי-גוף.
מהם הנזקים שניתן לתבוע בגין נזקי-גוף?
הנזקים מחולקים לשתי קבוצות עיקריות: נזקים מיוחדים (נזקים מיום התאונה ועד הגשת כתב התביעה); ונזקים כלליים (נזקים עתידיים כולל כאב וסבל).
אלו ראשי הנזק שניתן לתבוע:
- הפסדי-שכר;
- החזר הוצאות רפואיות;
- החזר הוצאות בגין נסיעות;
- החזר הוצאות עבור עזרה מצד ג';
- כאב וסבל (ייקבעו לפי אמדן).
איך ייקבע גובה הפיצוי בגין נזקי-גוף?
גובה הפיצוי לנפגע ייקבע בהתאם ל: (1) חומרת הפגיעה; (2) נכות שנוצרה; (3) תקרת הסמכות של בית-המשפט. חשוב לשים לב! מכול סכום שייפסק לטובת הנפגע, ינוכה סכום תגמולי הפיצויים ששולמו/ישולמו מטעם הביטוח הלאומי בגין הפגיעה.
תאונת בדרך לעבודה – האם ניתן להגיש תביעה קטנה בגין נזקי גוף?
לפי סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשל"ה-1995, תאונת-דרכים היא תאונת עבודה. במקרה של תאונת-דרכים כתאונת-עבודה, ניתן לתבוע את המוסד לביטוח הלאומי באופן ישיר מולו או במקרים המתאימים, דרך בית-המשפט. בית-המשפט המוסמך לדון בתביעה בגין תאונת-דרכים שכזו הוא בית-הדין האזורי לעבודה. לכן, ניתן להגיש תביעה נגד המוסד לביטוח הלאומי (תוך שנה) ובמקביל להגיש נגד החברה המבטחת/הנהג הפוגע.
תוך כמה זמן ניתן להגיש תביעת תגמולי-ביטוח או נגד הפוגע?
במקרה שמעוניינים לתבוע רק את חברת הביטוח, עומדות לרשות התובע 3 שנים מקרות האירוע המזכה כדי לעשות כן. סעיף 31 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א-1981 קובע תקופה התיישנות קצרה מזו הקבועה בחוק ההתיישנות (בדר"כ 7 שנים). עם זאת, ישנן חברות ביטוח שקובעות בפוליסה כי מירוץ ההתיישנות יחל ממועד קביעת אחוזי הנכות; וממנו יש להתחיל לספור את מניין 3 השנים. אם מעוניינים לתבוע גם את הפוגע באופן אישי, חלה תקופת ההתיישנות שבחוק ההתיישנות (בדר"כ 7 שנים מקרות האירוע).
