הוכרע בעליון: לינק "הסר" בפרסומת לא מפחית פיצוי בתביעת ספאם

אחרי דשדוש בפסיקה נקבע שאפשרות הסרה מרשימת תפוצה באמצעות לינק הסרה שכלולה בפרסומת, אינה שיקול לטובת הפחתת גובה הפיצויים בתביעת ספאם

הוכרע בעליון: לינק "הסר" בפרסומת לא מפחית פיצוי בתביעת ספאם

"חוק הספאם" קובע פיצוי ללא הוכחת נזק של 1,000 ₪, עבור כל דבר פרסומת שנשלח לנמען ללא הסכמתו (ישנם חריגים), למרות לינק הסרה המצוי בגוף המייל. שופט בית-המשפט העליון א.רובינשטיין בא לקראת המפרסמים וקבע: אם הפרסומת מאפשרת להסיר את הנמען מרשימת התפוצה, הדבר יפחית מגובה הפיצוי הנ"ל. אלא שרק כשבוע לאחר מכן, שלושה שופטי בית-המשפט העליון קבעו בדיוק ההיפך.

כולנו מכירים את הודעות הפרסומת שאנחנו מקבלים לנייד או למייל, ומזמינות אותנו להוציא כסף בדרך כלשהי. לרכוש מוצר, לקבל שירות, להעניק תרומה ועוד. אם קיבלתם הודעה כזו מבלי שהסכמתם לכך או לאחר שחזרתם בכם מהסכמתכם, כנראה שבפניכם "ספאם". וכשכך, החוק קובע שאתם זכאים לפיצוי בסך 1,000 ₪ עבור כל הודעה, ללא הוכחת נזק.

לעיתים ההודעה כוללת לינק שלחיצה עליו תאפשר להסירכם מרשימת התפוצה ולהפסיק לקבל פרסומות כאלו. אלא שרבים מאיתנו לא ילחצו על הקישור, בעיקר משיקולי אבטחה. מפרסמים ניסו לעשות מהלימון לימונדה, והעלו טענה שאם צירפו לינק להסרה, יש להפחית את הפיצוי; ואם נמען לא לחץ על הקישור, הוא לא מילא את חובתו להקטין את נזקיו או בקיצור – זב"שלו.

לרוב טענות הצדדים נדונות בבתי-משפט השלום ובהתאם, לא הייתה הכרעה אחידה בעניין. אך ביולי 2014 הכל השתנה, כשטענת המפרסמים הגיעה לפתחו של בית-המשפט העליון.

פסק-דין גלסברג וההכרעה שלא שרדה: אפשרות הסרה היא שיקול להפחתת הפיצוי

זיו גלסברג הגיש תביעה קטנה בגין 15 הודעות ספאם שנשלחו אליו מ-3 מפרסמים, חלקן אף לאחר שביקש מהם לחדול. הוא אמנם זכה בתביעתו אך לא היה מרוצה מגובה הפיצוי הנמוך לדעתו: סך 150 ₪ על כל הודעת ספאם שקיבל לפני ששלח "הודעת סירוב", וסך 500 ₪ בגין כל הודעה שנשלחה אחרי (סה"כ: 8,250 ₪).

בקשת רשות הערעור שלו למחוזי נדחתה והוא החליט להגיע לעליון (יוער שתיקו אוחד עם תיק נוסף בשל דמיון המקרים). בשלהי יולי 2014, שופט בית-המשפט העליון אליקים רובינשטיין, קיבל את הערעור ופסק לגלסברג פיצוי יותר מכפול (17,500 ₪). בתוך כך, העמיד לדיון את היקף הפיצוי בתביעות ספאם, כשהשולח אפשר לנמען להסיר עצמו מרשימת התפוצה, למשל על-ידי לינק. נקבע:

(1) הפיצויים שבחוק הספאם כשמם כן הם – לדוגמה; כאמצעי הרתעה למפרסמים, ותמריץ להשיג את ההרתעה על-ידי תביעות מטעם הנמענים. לכן אין להתחקות אחר הנזק שנגרם לנמען, אלא להתמקד בעצם ההפרה.

(2) הדגש הוא על התנהגות המעוול-השולח ולכן המשתמש אינו חייב להקטין את נזקיו (למשל על-ידי בקשת הסרה), אך עדיין ייבחן תום-ליבו;

(3) נקודת המוצא של בית-המשפט היא תקרת הפיצוי הקבועה בחוק (1,000 ₪), ומשם אפשר לבחון נסיבות נוספות שיכולות להביא להפחתתו;

(4) אם הפרסומת כוללת אפשרות "הסרה עצמית מרשימת תפוצה" (לרבות עם לינק-הסרה), הדבר יהווה שיקול להפחתת הפיצוי שייפסק.

פסק-דין חזני: היפוך הקביעה בגלסברג

כשבוע בלבד לאחר פסק-הדין, שוב התכנס בית-המשפט העליון לדון בעניין דומה, רק הפעם בהרכב של שלושה שופטים. המדובר בעניינו של מר חזני אשר הגיש תביעה כספית בגין 27 הודעות ספאם שקיבל לכל אחת מ-13 תיבות הדוא"ל שלו, במשך שנה.

חזני זכה אך בסכום נמוך מאוד (1,000 ₪ בלבד). ערעור שהגיש למחוזי נדחה, תחת קביעה כי לא עמד בחובתו להקטין את נזקו בלחיצה על לינק ה"הסר". אך חזני לא וויתר וגם הוא לקח את העניין לבית-המשפט העליון. שם, שוב הגיע לפתחו שאלת היקף הפיצוי וקיומה של חובת "נמעני ספאם" להקטין את נזקיהם.

נתחיל מהסוף: העליון קיבל את הערעור ופסק לחזני פיצוי גבוה באופן משמעותי – סך כולל של 25,000 ₪. אך החשוב יותר הוא הסטייה מהקביעה בעניין גלסברג שניתנה רק שבוע קודם לכן.

בית-המשפט העליון חיזק את הקביעה כי על "נמען ספאם" לא חלה חובת הקטנת נזק והתנהגות המעוול היא שעומדת למבחן. אך להבדיל מעניין גלסברג שראה באפשרות הסרה דבר חיובי, בעניין חזני דווקא עמד על הסכנות הטמונות בלחיצה על לינקים שכאלה (בעיקר ענייני אבטחה). מכאן, נקבע שאפשרות הסרה לא תהווה שיקול להפחתת הפיצוי, שכן היא חוטאת למטרת החוק (הרתעה ואכיפה קלה).

קביעה כזו, כך בפסק הדין, תייצר ליקויים בשני צידי המתרס: למפרסמים ישתלם להוסיף לינק הסרה ולשלוח דברי-פרסומת ללא הסכמת הנמענים; ולנמענים לא ישתלם לתבוע כשיש אפשרות הסרה כי הטרחה הופכת גדולה מהתועלת. מכל זאת, הודגש שאמנם לבתי-המשפט שמור שיקול-הדעת בדבר גובה הפיצוי; אך עצם קיומה של אפשרות הסרה, לא צריך להיות אחד מהם.

@dino_tviaktana

הגשת תביעה קטנההחל מ- 299 ש"ח

הגשת תביעה קטנה מחשבון עלות הגשת תביעה

אולי יעניין אותך גם .

דחיית מועדים בעקבות חרבות ברזל: חקיקת בזק שעוד מתגבשת

נוצר בתאריך: 26/10/2023

ביום 19.10.2023 אושר חוק דחיית מועדי תשלום של חוזים, פסקי-דין ותשלומי חובה לרשויות. מי זכאי לדחיית מועד? כמה זמן הדחיי..

חוזה שכירות במלחמה-מה דינו וגם חוזה שכירות לדוגמה, חוק שכירות הוגנת

חוזה שכירות במלחמה: האם עדיין תקף? וגם: חוזה שכירות קצרת מועד לדוגמה

נוצר בתאריך: 25/10/2023

סקירה מלאה של המצבים בהם יינתן פטור מתשלומים לפי חוזה השכירות או דחייה של מועדי התשלום. וגם, חוזה שכירות קצרת מועד לדו..

נזקי מלחמה לרכוש איך מקבלים פיצויים

נזקי מלחמה לרכוש: כך תקבלו פיצויים

נוצר בתאריך: 09/10/2023

איך מקבלים פיצוי בגין נזק לרכב, לדירה או לרכוש אחר? האם צריך להגיש תביעה בבית המשפט? ואיך זה קשור לקנייה ומכירה של נדל..

מכתב התראה לפני תביעה, מכתב התראה לפני נקיטת הליכים

מכתב התראה לפני תביעה: למה צריך את זה ומכתב לדוגמה

נוצר בתאריך: 07/09/2023

מכתב התראה לפני תביעה ונקיטת הליכים משפטיים לדוגמה. מתי חייבים לשלוח? מה כותבים במכתב התראה? דרכים לשליחתו? ומה עושים ..

זכיתי בתביעה קטנה והנתבע לא שילם. מה עושים, הוצאה לפועל, הוצלפ

זכיתי בתביעה קטנה והנתבע לא שילם. מה עושים?

נוצר בתאריך: 01/08/2023

המדריך המלא לתובע שזכה בתביעה: תוך כמה זמן הנתבע צריך לשלם לפי חוק? מה עושים כשהנתבע לא משלם? וכיצד ניתן להעזר בהוצאה ..

תפריט נגישות