לשון הרע: המדריך המלא למוכפש

חושבים להגיש תביעה קטנה? מה זה לשון הרע; הכפשות ברשתות החברתיות, בתחנות המשטרה או מול עובדות סוציאליות; כמה פיצויים ניתן לדרוש; ועוד.

לשון הרע: המדריך המלא למוכפש

מה זה לשון הרע?

לשון הרע (הוצאת דיבה) מקורו בהלכה היהודית. איסור הוצאת לשון הרע היא אחת ממצוות "אל תעשה" בתרי"ג המצוות היהודיות. הבסיס לכך מצוי בספר ויקרא (פרק י"ט פסוק א"ז) בביטוי – "לא תלך רכיל בעמך". ניתן לתבוע לשון הרע בתביעות קטנות אך ישנם גם מקרים שהם גדולים מידי בעבור הגשת תביעה קטנה.

האיסור הושרש למשפט הישראלי בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, אשר נותן הגדרה רחבה לסוגי הביטויים שיכולים להיחשב דיבתיים. בגדול, מדובר על ביטויים שיש בהם פוטנציאל להשפיל; לבזות; לעשות אדם מטרה לשנאה; לבוז או ללעג; לפגוע בעיסוקו; לבזות בשל גזע מוצא, דת, גיל, נטייה מינית ועוד. כלומר, ביטוי שיש בו פוטנציאל להסב את אחד מהנזקים הנ"ל, מהווה "לשון הרע" ("דיבה").

סעיף 2 לחוק, דורש שתהיה "הוצאה של הדיבה", כלומר – שיהיה פרסום של הדברים. בניגוד לדעת רבים, הכוונה אינה שכול ביטוי צריך להיות מופץ בחדשות או תלוי על שלטי-חוצות. למעשה, ביטוי ייחשב ככזה שפורסם, אם הדיבה הופצה בנסיבות שבהן אדם נוסף שהוא לא הנפגע, יכול לקלוט אותם. לדוגמה: אם הדיבה נאמרת בשיחה פרטית שרק שניים חשופים לה, לא מתגבשת עוולה; כי רק השניים שמעו את הדברים. אבל אם אחד מהשניים צועק את הדיבה מחוץ לחלון הבית, יכולה להתגבש עוולה. זאת, בשל הפוטנציאל שאדם שלישי (למשל שכן) שמע את הדברים.

האם הוצאת דיבה יכולה להיעשות רק בכתב או בעל-פה?

לא. סעיף 2 לחוק מונה קשת רחבה מאוד של נסיבות אשר יהוו "פרסום" בתורת הפצה של דיבה. בכלל זה: כתב, התבטאות בעל-פה, התנהגות, ציור, דמות, תנועה, צליל ואמצעים אחרים.

הוציאו דיבתי – מה אני יכול לדרוש מבית-המשפט?

א. פיצויים

  1. פיצויים ללא הוכחת נזק (סעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע). ניתן לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק עד סך של 50,000 ₪ בגין כול פרסום. אך אם התובע מוכיח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע בשמו הטוב, אפשר לדרוש כפל פיצוי בגין כל פרסום שכזה. 
  2. פיצויים עם הוכחת נזק – לפי סכום הנזק שנגרם (סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע).  תקרת הפיצויים הקבועה בחוק נועדה להקל על תובע שאינו מעוניין להוכיח שאכן נגרם לו נזק. אך כמובן שתובע יכול לוותר על ה"הקלה" ולדרוש פיצויים עם הוכחת נזק, ללא מגבלת סכום.
  • לדוגמה: יצחק הוא בעל פיצרייה שהפיצו עליו פרסום דיבתי. מאז אותו פרסום ובקשר ישיר אליו, חלה ירידה דרסטית בהכנסותיו באופן שגרם נזק בסך של 200,000 ₪. בנוסף, יצחק סבל מעוגמת-נפש, כאב וסבל שהשביתו אותו כליל; פגעו בתפקוד היומיומי שלו וגרמו לו להוצאות רפואיות. פועל יוצא, ליצחק גם נגרם נזק בלתי-ממוני בסכום של 50,000 ₪. במקרה זה, יצחק יכול להגיש תביעת פיצויים "רגילים" (כלומר, לא פיצויים ללא הוכחת נזק) על סך 250,000 ש"ח. לתמיכה בתביעתו, יצחק יוכיח את נזקיו הממוניים (200,000 ש"ח) ובלתי-ממוניים (50,000 ש"ח).

ב. סעדים נוספים

  1. פרסום דבר תיקון והכחשה או לחלופין, פרסום פסק-הדין או חלקו (סעיף 9(א)(2) לחוק): בית-המשפט רשאי ליתן צו המחייב את הנתבע לפרסם נוסח שבו הנתבע מתקן ומכחיש את הדברים שייחס לתובע; או, להורות לנתבע לפרסם את פסק-הדין, כולו או מקצתו. הערה: המציאות מלמדת שתובעים רבים לא מתעניינים בכסף כמו בתיקון אמיתי של שמם הטוב – וזה הגיוני: דמיינו שפרסמו עליכם מודעה נוראית ושקרית בעיתון. אפילו שתזכו ותקבלו כסף, שמכם הטוב לא יתוקן. להבדיל, אם העיתון יפרסם הודעה גדולה שבה הוא מתקן ומכחיש את הדיבה או מפרסם את פסק-הדין בו זכיתם, הסיכוי לתיקון שמכם רב יותר.
  2. צו ביניים (סעיף 10 לחוק): אם הנתבע מודה שהדברים שפרסם על התובע הם לשון הרע או שאינם אמת, בית-המשפט רשאי (בכול שלב של הדיון לפני פסק-הדין), ליתן צו המורה על פרסום של דבר תיקון או הכחשה.
  3. מחיקה (סעיף 9(א)(1) לחוק): מחיקת הפרסומים הדיבתיים מכול מקום בו פורסמו. למשל: אם הפיצו בגנותי פרסום מכפיש בפייסבוק, הצו יורה לנתבע למחוק את הפרסום תוך זמן נקוב.
  4. איסור או החרמה (סעיף 9(א) לחוק): בית-המשפט רשאי ליתן צו האוסר להפיץ עותקים של הפרסום המכיל את לשון הרע או על החרמת העותקים כאמור.

יוער שאלו הסעדים הבולטים בחוק. לפי סעיף 9 לחוק, בית-המשפט מוסמך לפסוק בנוסף כל סעד רלוונטי אחר.

האם ניתן להגיש תביעה קטנה בגין פרסום לשון הרע?

בוודאי ולעיתים אף רצוי. אמנם, בית-משפט לתביעות קטנות מוסמך לפסוק פיצוי כספי עד סך 37,700 ₪ (נכון לינואר 2023). אך חוץ ממגבלת הסכום, יש לו יתרונות רבים: האגרה נמוכה יותר מבית משפט "רגיל"; ניתן לחסוך עלות של עורך-דין כי הצדדים לא מיוצגים; יש סדרי-דין וכללי ראיות מקלים; וההליך מתנהל במהירות גבוהה יותר. תובעים רבים מעדיפים את היתרונות של התביעה הקטנה למרות מגבלת הסכום ולכך שתי סיבות עיקריות:

  1. הם מעדיפים בירור מהיר וזול יותר של תביעתם;
  2. הם יודעים שמדובר במקרה ברור אך לא חמור ומעדיפים לחסוך עלויות. כלומר, המקרה ברור ופשוט (כמו פרסום דיבה בקבוצת וואצאפ); אבל הוא לא מספיק חמור בשביל להגיע לתקרת הפיצויים הקבועה בדין (50,000 ₪). אז עדיף להם "לוותר" מראש על סכום פיצוי שכנראה ממילא לא יקבלו; ולנהל הליך מהיר וזול יותר.

למידע נוסף על תביעה קטנה בגין לשון הרע, לחצו כאן

להגשת כתב תביעה קטנה, לחצו כאן

האם חברה בע"מ או עמותה יכולות להגיש תביעת דיבה?

כן. סעיף 1 לחוק מפרש "לשון הרע" תוך שנוקב בביטוי "אדם" ("דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות…."). אך מיד בהמשך הסעיף מוסבר שלעניין זה, אדם = יחיד או תאגיד. חברה בע"מ היא תאגיד ולכן הסעיף חל עליה ועל יתר סוגי התאגידים, למשל: עמותה, חברה רגילה (לא בע"מ), שותפות, אגודה שיתופית, אגודה עות'מאנית, תאגיד סטטוטורי (תאגיד המוקם מכוח חוק).

האם בית-המשפט יכול לחייב נתבע להתנצל?

לפי הגישה הרווחת היום – לא. בתי-המשפט חלוקים בדעתם לגבי היכולת להכריח אדם להתנצל על דברים שאמר. זאת, משום שהתנצלות היא "עניינים שבלב"; וככזו היא צריכה להגיע מרצון חופשי ובלב שלם. בנוסף, החוק טרח לפרט את קשת הסעדים שתובע יכול לבקש בתביעת דיבה. וכהסדר שלילי מכוון, לא קבע את ההתנצלות כאחד מהסעדים. לאמור: אם המחוקק היה רוצה שיהיה סעד כזה, היה קובע אותו במפורש. על כל פנים, נזכיר שוב שבית-המשפט רשאי לחייב את הנתבע לפרסם דבר תיקון והכחשה של דברי הדיבה. זה כמעט אותו דבר כמו פרסום התנצלות (ואף יותר חזק), רק בלי הרכיב הרגשי.

האם שקר הוא לשון הרע?

לא בהכרח. דמיינו שפרסמו עליכם בפייסבוק שאתם שיאני העולם בשחמט. כשהאמת היא שלכל היותר ניצחתם פעם אחת חבר מהתיכון בשש-בש. אז נכון, פרסמו עליכם פרסום שקרי. אבל ככול הנראה, אין בו פוטנציאל ביזוי או השפלה שעלולים לפגוע בשמכם הטוב. לכן, זהו לא פרסום דיבתי.

האם קללות וגידופים הם דיבה?

תלוי. בתי-המשפט קבעו לא אחת כי למרבה הצער, קללות וגידופים הפכו לעניין שכיח בשיח הישראלי. לכן, לא כל קללה או גידוף – אפילו צורמים – יגבשו עילת תביעה מכוח החוק. השאלה שהנפגע צריך לשאול את עצמו היא האם יש פוטנציאל – אמיתי ואובייקטיבי – שנסיבות פרסומים כאלו באמת יפגעו בשמו הטוב. אפילו התשובה תהיה "כן", על הנפגע לשאול עצמו: האם ישנה הצדקה אמיתי להטריח את מערכת המשפט בעבור הנסיבות הנ"ל. לרוב, התשובה תהיה לא.

מישהו שלח לי הודעה פרטית משפילה ומבזה; האם ישנה עילת תביעה מכוח חוק איסור לשון הרע?

אם רק אתה קיבלת את ההודעה ולפי הנסיבות אדם נוסף מלבדך לא יצפה בה – לא. שהרי, שמה המלא של העוולה הנזיקית הוא "פרסום לשון הרע". כך שמקום שההודעה נשלחה רק לנפגע עצמו, לא מתקיים רכיב הפרסום הדורש שהביטוי המשפיל יגיע (בכוח או בפועל) לאדם נוסף חוץ מהנפגע.

פרסום דיבה בקבוצת וואטסאפ (WhatsApp); האם ישנה עילת תביעה מכוח חוק איסור לשון הרע?

אם קבוצת הוואצאפ מונה רק שני אנשים (הנפגע ואדם נוסף) – לא. אם קבוצת הוואצאפ מונה אנשים נוספים – כן. בדר"כ בקבוצות וואטסאפ יש מספר משתתפים ולא רק שניים. במצב זה, הודעה דיבתית בקבוצת וואצאפ, מגבשת עוולה נזיקית. זאת, משום שאדם נוסף זולת הנפגע נחשף להודעה הנ"ל.

האם שיתוף פוסט בפייסבוק, יכול להוות פרסום לשון הרע? האם ניתן לתבוע את המשתף?

כן וכן. עד לאחרונה הדעות בפסיקה היו חלוקות. בעיקר התלבטו האם להטיל אחריות בנזיקין על אדם שלא ניסח את הדברים הדיבתיים אלא רק שיתף אותם. בינואר 2020, בית-המשפט העליון קבע באופן שאינו משתמע לשתי פנים: "שיתוף" (share) של פוסט בפייסבוק מקיים את יסוד הפרסום. שכן, המדובר במעשה עובדתי עצמאי של פרסום (עצם הלחיצה על כפתור השיתוף). אז אם הפוסט מכיל "לשון הרע" כהגדרתה בחוק = עוולת פרסום לשון הרע. וכך, ניתן לתבוע את מי שחיבר את הפוסט הדיבתי וגם את מי ששיתף את הפוסט.

האם הגשת תלונת-שווא במשטרה מגבשת עילת תביעה?

עקרונית – כן, אך בתי-המשפט מסתייגים מלהיעתר לתביעות שכאלה. זאת, מתוך חשש ליצירת אפקט מצנן שירתיע מתלוננים מלהגיש תלונות במשטרה כי הם מפחדים שאי-דיוקים יחשפו אותם לתביעה.

חשוב לציין: בשנים האחרונות התרחב השיח הקורא למיגור תופעת תלונות השווא. המקור לכך הוא תחום דיני המשפחה (לרוב על אלימות או איומים או הטרדות מיניות). בני-זוג רבים שפניהם לגירושין, משתמשים בהגשת התלונה ככלי-ניגוח של בן-הזוג האחר, במטרה לשפר את מעמדם במחלוקת הזוגית. השיח עלה לא רק משום העוול שנגרם לצד שעליו התלוננו; אלא גם משום שהדבר יוצר אפקט "זאב זאב". אפקט זה גורר זלזול או חשדנות בתלונות אמתיות של קורבנות שבאמת זקוקים להגנה.

האם פרסום דיבתי במהלך דיון משפטי מגבש עילת תביעה?

כעיקרון, לא. סעיף 13(5) לחוק קובע: ככלל, התבטאויות שהופצו במהלך דיון משפטי על-ידי בעל-דין, בעל-סמכות שיפוטית, בא-כוח (עו"ד) או עד, לא יגבשו עילת תביעה. יודגש, הביטוי "במהלך דיון משפטי" חולש גם על כתבי-טענות, בקשות, תשובות, דיוני-ביניים וכיו"ב. כלומר, לא צריך שהדיבה תפורסם רק במהלך הדיון בפיסי בבית-המשפט; ה"חסינות" תקום גם על פרסומים במסגרת כתבי-טענות. הרציונאל: רצון לאפשר התדיינות שוטפת ככול הניתן. אחרת, יהיה חשש שכל מילה או משפט יעמיד את המתבטא בפני סכנה מפני תביעת דיבה; וההליך ייראה בהתאם.

לשם המחשה: בכתב ההגנה כתוב שהתובע הוא רוצח ועבריין מורשע (והתובע אינו כזה). אז אפילו שמדובר בביטוי חמור בפירוש, הוא לא מגבש עילת תביעה בגין פרסום לשון הרע. דוגמה נוספת: עובדת סוציאלית נתנה תסקיר בתיק גירושין וכתבה שם שקרים על אחד מבני-הזוג או שניהם. לא יהיה ניתן להגיש נגדה תביעת דיבה.

האם ניתן להגיש תביעה בגין דיבה שפורסמה על אדם שנפטר?

כן, בשני תנאים: 1. לשון הרע פורסמה בעוד שהנפטר היה בחיים; 2. שאריו של הנפטר הגישו את התביעה תוך 6 חודשים מרגע הפטירה.

תוך כמה זמן ניתן להגיש תביעת דיבה (האם ישנה תקופת התיישנות)?

תקופת ההתיישנות של תביעה אזרחית בגין פרסום לשון הרע היא כקבוע בחוק ההתיישנות: ככלל, תוך 7 שנים ממועד ביצוע הפרסום. יצוין שבחוק ההתיישנות מצוינים חריגים שלעיתים מאריכים את תקופת ההתיישנות. עם זאת, במשפט האזרחי ישנה הימנעות מ"שיהוי". כלומר יכול להיות שתביעה לא התיישנה, אבל היא סובלת משיהוי רב. ובמקרים חריגים, ניתן אף לדחות תביעה רק בגין זה. מה ההגיון? ובכן: עם השנים, הזיכרון מתקהה, הראיות נאבדות ולנתבע קשה יותר להתגונן. המשפט האזרחי רוצה לעודד תובעים לעמוד על זכויותיהם כשהברזל חם, והנגיש כלי משלים להתיישנות – השיהוי. לכן, רצוי להגיש את התביעה האזרחי בסמוך ככול הניתן לקרות האירועים העומדים ביסודה.

האם ניתן להגיש תביעה ייצוגית בגין פרסום לשון הרע?

לא. חוק תובענות ייצוגיות קובע כי ניתן להגיש תובענות ייצוגיות רק לפי רשימת עילות סגורה שבתוספת השנייה לחוק. חוק איסור לשון הרע אינו נמנה על הרשימה הנ"ל ולכן לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית מכוחו.

האם ניתן להגיש תביעת דיבה בגין פרסום על ציבור מסוים (למשל חיילים, אנשים מדת מסוימת, אנשים מעדה מסוימת, וכו')?

לא. סעיף 4 לחוק קובע כי לא ניתן להגיש תביעת לשון הרע על חבר בני-אדם או על ציבור. למשל: אם אדם פרסם פוסט גזעני על יהודים, לא ניתן להגיש נגדו תביעה אזרחית בגין פרסום לשון הרע. יוער: ליועץ המשפטי לממשלה ישנה סמכות לאשר הגשת כתב אישום נגד אדם/תאגיד המפרסם לשון הרע על ציבור או חבר בני-אדם; כלומר לאשר נקיטת הליך פלילי. אך נדירים המקרים בהם הדבר אכן יקרה.

האם ניתן לפתוח הליך פלילי בגין פרסום לשון הרע?

כן. סעיף 6 לחוק קובע כי פרסום לשון הרע לשני אנשים ומעלה מהווה עבירה פלילית. כעיקרון, הגורם המוסמך לפתוח בהליך פלילי הוא גורם מטעם המדינה, למשל: הפרקליטות, רשויות המס, עיריות ועוד. אך לפי חוק איסור לשון הרע, אדם פרטי או תאגיד רשאים לפתוח נגד אדם או תאגיד הליך פלילי בעצמם (הקרוי "קובלנה"). זהו מהלך נדיר, חריג וקיצוני שבתי-המשפט ממעטים להיעתר לו.

@dino_tviaktana

הגשת תביעה קטנההחל מ- 299 ש"ח

הגשת תביעה קטנה מחשבון עלות הגשת תביעה

אולי יעניין אותך גם .

דחיית מועדים בעקבות חרבות ברזל: חקיקת בזק שעוד מתגבשת

נוצר בתאריך: 26/10/2023

ביום 19.10.2023 אושר חוק דחיית מועדי תשלום של חוזים, פסקי-דין ותשלומי חובה לרשויות. מי זכאי לדחיית מועד? כמה זמן הדחיי..

חוזה שכירות במלחמה-מה דינו וגם חוזה שכירות לדוגמה, חוק שכירות הוגנת

חוזה שכירות במלחמה: האם עדיין תקף? וגם: חוזה שכירות קצרת מועד לדוגמה

נוצר בתאריך: 25/10/2023

סקירה מלאה של המצבים בהם יינתן פטור מתשלומים לפי חוזה השכירות או דחייה של מועדי התשלום. וגם, חוזה שכירות קצרת מועד לדו..

נזקי מלחמה לרכוש איך מקבלים פיצויים

נזקי מלחמה לרכוש: כך תקבלו פיצויים

נוצר בתאריך: 09/10/2023

איך מקבלים פיצוי בגין נזק לרכב, לדירה או לרכוש אחר? האם צריך להגיש תביעה בבית המשפט? ואיך זה קשור לקנייה ומכירה של נדל..

מכתב התראה לפני תביעה, מכתב התראה לפני נקיטת הליכים

מכתב התראה לפני תביעה: למה צריך את זה ומכתב לדוגמה

נוצר בתאריך: 07/09/2023

מכתב התראה לפני תביעה ונקיטת הליכים משפטיים לדוגמה. מתי חייבים לשלוח? מה כותבים במכתב התראה? דרכים לשליחתו? ומה עושים ..

זכיתי בתביעה קטנה והנתבע לא שילם. מה עושים, הוצאה לפועל, הוצלפ

זכיתי בתביעה קטנה והנתבע לא שילם. מה עושים?

נוצר בתאריך: 01/08/2023

המדריך המלא לתובע שזכה בתביעה: תוך כמה זמן הנתבע צריך לשלם לפי חוק? מה עושים כשהנתבע לא משלם? וכיצד ניתן להעזר בהוצאה ..

תפריט נגישות